קיימים סוגים רבים של פחדים המופיעים בהקשרים מגוונים. יש פחדים שילדים מצליחים להתגבר עליהם ולתפקד באופן תקין, ויש פחדים שבגלל עוצמתם פוגעים בשגרה ואז נראה הפרעה בתפקוד היומיומי. כאשר הפחדים משפיעים על הרווחה הרגשית של הילד, מעסיקים אותו, ומפריעים לשגרת יומו – זוהי נורה אדומה שנדלקת וחשוב שנפנה להתייעצות וטיפול. ההפרעה בתפקוד היומי של הילד יכולה "ללבוש" צורות רבות, ומושפעת מסוג הפחד או הפחדים, העוצמה שלהם, והתדירות שבה הם מופיעים.
לעתים הילד מפתח פחד ממשהו ספציפי – פחד מדבורים, פחד ממעליות, פחד מאדם מסוים, ואולי אף פחד מסוג מסוים של חפצים. לעתים הפחד הוא משהות במקום מסוים – חשש משהות בבית זר או מקום לא מוכר, או פחד מלהיות לבד בשירותים או בחדר מסוים. בנוסף, יש פחדים שמופיעים בהקשר של השינה – לפני השינה (פחד מהחושך, פחד ממפלצת בחדר וכו') ובמהלך השינה – חלומות מפחידים ולעתים ביעותי לילה שמעירים את הילד.
פחדים ברמה מתונה הינם תופעה טבעית. ילד שמרגיש בטוח בעצמו יתגבר על חשש קל שמופיע ויצליח להמשיך ולתפקד באופן תקין ביום יום. לעומת זאת, ילד שמרגיש לא בטוח, יחווה את החשש בעוצמה רבה. במקרים אלו קיימת אצל הילד מצוקה או נטייה לרגישות גבוהה. פחד חזק הינו סוג של קריאה לעזרה, קריאה להורה שיהיה בקרבתו, ונראה שבמצבים אלו הילד זקוק להרגעה ולעזרה בוויסות הסערה הרגשית שהפחד מעורר אצלו.
התגובה ההורית במצבים אלו היא מכרעת. ככל שההורה יגיב באופן שמשדר לילד מסר ש"גם אם הדבר מפחיד אני סומך עליך שתתגבר", זהו מסר של אמונה בכוחו של הילד להתמודד עם הקושי שהוא חווה – כך הילד יתמודד באופן יעיל יותר עם הפחד שעלה. מנגד, כאשר ההורה יגיב באופן מגונן שמשתף פעולה עם הפחד – כך הפחד של הילד יתבסס. כאשר ההורה מגונן על הילד מהדבר המפחיד הוא מעביר לו מסר עקיף שהפחד שלו מוצדק. לדוגמה, אם הילד חושש להיכנס למעלית וההורה עולה איתו במדרגות, הילד לומד שהמעלית מסוכנת. כך, כל תגובה מגוננת של ההורה בעצם מחזקת את הפחד של הילד. הכוונה כאן היא לא לקחת את הילד בכוח לדבר שמפחיד אותו, אלא למצוא את הדרך לעזור לו להתגבר על הדבר המפחיד, מבלי לפתח הימנעות ממנו.
הטיפול בפחדים הינו מורכב ותלוי במידת ההתבססות שלהם בנפשו של הילד. כאשר מדובר בפחד שהילד חווה לאורך שבועות וחודשים, גם השינוי יתרחש באופן הדרגתי ולא באופן מידי. המטרה בטיפול היא לעזור לילד למצוא בתוכו את הכוחות להתמודד עם הרגעים הקשים שהוא חווה באופן שונה, כך שיהיה לו רפרטואר של שיטות להתמודדות. הדבר נעשה בכמה דרכים:
- בשיחה על המצבים המפחידים ומחשבה משותפת עליהם.
- בתיאור מפורט ביותר שהילד נותן למצבים אלו בציור או בסיפור – ככל שמתעמקים יותר בפרטים של הדבר המפחיד כך הוא הופך לפחות מעורפל ובסופו של דבר זה מוביל להתפוגגות הפחד.
- באמצעות שימוש בדמיון: מתוך העניין שיש לילד בסיפורים שהוא יכול להמציא או סיפורים שהוא מכיר (לדוגמה, אם הילד מכיר את ספרי "הארי פוטר" ניתן להשתמש בדמויות שבסיפור ולאמץ אותן כמֶגֵנות (protective), עם כוחות על ושרביט קסמים).
- במקביל כדאי להקנות לילד טכניקות של הרגעה כך שבמצבים מעוררי פחד הוא יוכל לנסות להרגיע את עצמו באמצעות:
- הסדרת הנשימה, נשימות איטיות.
- דמיון מודרך מוכן מראש של סיטואציות מרגיעות (הליכה לים, טיול בטבע).
- משחק בבועות סבון – דבר שמוביל לרגיעה מתוך האטה טבעית של הנשימה.
בהדרכת הורים המיקוד הוא בתגובה ההורית, ובתגובה המשותפת של שני ההורים יחד. זאת כדי להימנע ממצב שבו האחד מגונן והשני כועס. המטרה לצמצם את הפער בין ההורים, במידה וקיים, כך שהילד יוכל לקבל משני הוריו מסר עקבי של אמונה בכוחו וביכולותיו להתמודד ולהתגבר על פחדיו.
