הכעס אצל כל אחד בא לידי ביטוי באופן שונה, יש כאלה שיבטאו אותו בשתיקה רועמת, בפרצופים זועפים, ויש מי שיבטאו אותו במילים קשות, בנזיפות. בכל אחד מהמקרים הכעס הוא אמצעי לומר: "קרה משהו שפגע בי", או "הייתי זקוק/ ה ממך למשהו, והמשהו הזה לא קיבל מענה". הצורך שלא קיבל מענה גורם לתסכול והופך לכעס. מצב זה מוביל לדינמיקה שכיחה מאוד של ריב. הצד שנפגע ראשון הוא זה שמתחיל את "מעגל התגובה" והצד השני, שמגיב – לרוב מתגונן, מצטדק, הודף את התוקף –שני הצדדים יחד משמרים את הריב ומזינים את "מעגל התגובה".
כאשר מישהו כועס עלינו זה נחווה כמתקפה ואנו מתגוננים באופן אוטומטי. אף אחד לא רוצה להרגיש מותקף ולכן לרוב אנו מיד מתקיפים חזרה. אנו מתקיפים חזרה כדי לשמור על שלמות ה"אני" (self) שלנו, אנו תופסים את עצמנו כטובים, ומשקיעים מאמצים רבים כדי לשמר דימוי עצמי חיובי שלנו, ברגע שאנחנו מותקפים על ידי בן הזוג אנחנו מרגישים שלא מעריכים את כל ההשקעה והמאמצים שלנו – דבר שלרוב גורם לצד המותקף לכעוס ולהתגונן חזרה.
היבט נוסף קשור לזה שאופן התגובה שלנו לעלבון הוא דפוס נלמד. כל אחד למד במשפחת המוצא שלו להגיב אחרת. אם אני בא ממשפחה שבה נהוג לבטא את הכעס בצעקות ובקול רם – זו התנהגות רגילה בשבילי, אבל לא בטוח שגם בן או בת הזוג ירגישו נוח בסיטואציה כזו. לעומת זאת, אם אני בא ממשפחה שבה לא מבטאים את הכעס באופן גלוי, מחניקים אותו או מבטאים אותו באופן תת קרקעי – בפנים חמוצות או קרירות – אזי אם בת הזוג שלי פתאום צועקת אני עשוי לחוות את הסיטואציה כמבהילה, כקשה מאוד או כמעליבה באופן מיוחד. זאת מכיוון שאני לגמרי לא רגיל להתמודד עם התנהגות כזו. כך, לעתים כדאי לשים לב גם לשוני בדפוסים בהם מתבטא הכעס ולשוני ביכולת להתמודד בסיטואציות השונות.
הדרך להתמודד אחרת במצבים 
האלה עוברת דרך הבנה והקשבה – למה אני כועס? כועסת? מה פגע בי? למה היית זקוקה מבן הזוג שלך? למה היית זקוק מבת הזוג שלך?
האפשרות לדבר ולומר לצד השני למה הייתי זקוק היא משמעותית מאוד.
לדוגמה: רונה הציעה לאבי, בן הזוג שלה, לצאת בערב יחד והוא אמר לה שהוא לא יודע אם הוא ירצה לצאת בערב. התגובה שלו התפרשה אצלה כחוסר רצון מצידו לצאת יחד בערב וגרמה לה להיעלב ממנו מאוד ולכעוס עליו. היא ציפתה שהוא יבין שהיא רוצה לבלות איתו זמן זוגי יחד, והייתה זקוקה ממנו לתחושה שהוא רוצה להיות איתה, לראות שהבילוי המשותף שלהם חשוב לו. היא הרגישה שהוא לא מכבד את הצורך הרגשי שלה לזמן משותף בעוד שהוא מצידו, התכוון לומר שלא נוח לו לצאת באותו היום, אך הכעס שלה עליו גרם לו לתגובה תוקפנית כלפיה – דבר שהוביל לריב ולכעס ביניהם.
אפשר לראות בדוגמה הזו כיצד הפרשנות הפנימית והרגישות הרבה לצרכים הרגשיים שלנו משפיעים על התגובה שלנו. הדרך להתמודד טוב יותר, גם לאחר הריב, היא ליצור דיאלוג שיהיה יותר רגשי, ניסיון אמיתי וכנה להבין את המקור של הכעס, לא התנצחות או מאבק בסגנון של מי צודק יותר, אלא דיאלוג שבו לכל צד תהיה אפשרות לומר למה (why) הוא כעס, ולמה (what) הוא היה זקוק מהצד השני. דיאלוג כזה הופך את המרחב הזוגי למקום רך שבו ניתן לבטא את הצרכים הרגשיים בצורה ברורה – דבר שיעמיק את הקשר ויחזק אצל כל אחד מהצדדים את תחושת הביטחון בזוגיות.
